הדרשה של שון
שלום לכל האורחים המכובדים,
בני משפחה וגם חברים.
גיל 13 למצוות כולם אומרים,
זה הזמן להיפרד מעולם הילדים.
אז לפני שאתחיל להודות להורי,
רציתי שתדעו כמה דברים עלי-
להורי אסנת ואורי אני בן הביכורים
בזכותי הם שינו סטטוס והפכו להורים!
בפרשת "בשלח" הגעתי לעולם
והנה אני כאן – מול כל יושבי האולם.
אני גאה להיות חלק ממסורת מפוארת ועתיקה,
שבלב כל יהודי חקוקה.
וכמו כל בן המגיע למצוות,
הגיע גם זמני להניח תפילין ולתורה לעלות.
טוב, לא רק על עצמי באתי לדבר
יש לי כמה מילים חשובות ביותר-
בראש ובראשונה אני מודה לאימי אסנת
שאין אמא כמוה, מדן ועד אילת!
עלי היא מגוננת ממש כמו נמרה,
ומונעת ממני כמעט כל צרה.
אמא יקרה שלי אהובה-
מתי תביני שאני כבר בן מצווה?
זה נכון שבשבילך אני תמיד אהיה הגוזל
אבל תראי איך גדלתי – אני כמעט מבוגר!
שחררי קצת את החבל ותני לי עצמאות,
אני מבטיח שבזכות החינוך שנתת לי – לא אעשה שום טעות!
אבא שלי אורי הוא הגדול מכולם,
ועבורי הוא מוכן לקטוף ת'עולם!
עבורנו הוא טורח מבוקר עד ליל,
להיות כמותו אני מאוד אשתדל.
לאחותי יולי ולאחי דון
יש לי גם מילים חמות:
התברכתי באח מקסים ובמותק של אחות.
אני מאחל לשלושתנו לא למהר ולהתבגר,
כי על הורים כמו שלנו, פשוט חבל לוותר!
למזלי, זכיתי גם בסבתות מדהימות ובסבים נפלאים,
מקסימים, מעניקים ומפנקים,
שאהובים מאוד על כל הנכדים.
להם אני מאחל בריאות רבה ואריכות ימים.
אני רוצה בהזדמנות זו לברך את משפחות בוקובזה ומנדלבאום המורחבות,
שנזכה לעוד שנים רבות של חגיגות ושמחות.
זהו זה, אורחים יקרים
תמו התודות, הסתיימו הדיבורים.
תודה רבה לכולכם ובילוי נעים!
