אבא מברך את ליאורה לבת המצווה
ליאורה יקרה שלי
כל כך מהר חלפו השנים – קשה לי לתפוס עד כמה חמקמק הוא הזמן.
נדמה שרק אתמול נולדת לנו והבאת לחיינו אושר ושמחה כל כך רבים - והנה את עומדת כאן היום לפתחם של נעורים.
לך ליאורה עומדת זכות ראשונים, כי את הפכת אותנו להורים.
עליך יקרה שלי – עשינו את כל הניסיונות. כשנולדו אחיך כבר היינו מנוסים, כבר ידענו ת'פתרונות.
ליאורה – כשמך, כך את. מלאת אור ושמחה, צועדת לאורו של הקב"ה ומאירה את חיי הסובבים אותך.
ברגע שראיתי אותך, מיד לאחר שנולדת לנו, היה לי ברור שלמענך אעשה הכל. לא היה לי צל של ספק שעבור זוג עיני-התכלת הללו, אני אהיה מוכן להפוך את העולם. אני אהיה מחוייב להבטיח לך חיים טובים.
זכיתי בך, ילדה יקרה שלי, זכיתי בך ובמאור ובאוריה. אתם מתת-האל שלי, אתם מקור האור, השמחה, האהבה והאושר בחיי.
כשנולדת התנגן באוזני הפזמון שמתאים לתחושותי כמו כפפה ליד:
עולם חדש וטוב אני אתן לך.
כבר במבט כחול את מגלה,
כמה חשוב לראות פתאום חצי ירח
קורץ צהוב צהוב מתוך האפילה.
ואכן, זכית להביט אל הצד המואר של החיים. את ילדה אהובה על כל סובביך ובעלת תבונה וחוכמת חיים רבות כל כך ,שמשכיחות לפעמים את העובדה שאת רק ילדה...
בפרשת השבוע בה נולדת, פרשת "ויגש" – מסופר על יהודה שנטל אחריות ומנהיגות ודיבר על בנימין אחיו. כך גם את, אחות מסורה, בוגרת, אחראית ובעלת כושר מנהיגות – אהובה מאוד על אחיך, בהם את מטפלת כמו אמא קטנה.
בהתקרבך ליאורה, אט אט, לעולם הבגרות – רצוני לאחל לך מה שליבו של כל אבא מבקש לאחל לבתו האהובה – שבריאות ושמחת חיים יהיו מנת חלקך כל הלילות והימים, שהקב"ה יחון אותך בבינת הלב ובתבונת השכל, שתזכי לקטוף מפירות עמלך, שלאורך, ליאורה שלי, ובנתיבותיך, יצעדו עוד רבים וטובים. שתמשיכי להיות כפי שאת: טובת לב וחכמה, בוגרת ומלאת שמחה. שתזכי תמיד להיות עטופה באהבה ובדאגה – כי את ראויה לכולן.
אני אוהב אותך מעומק הלב,
שלך באהבת אין קץ-
אבא
